המסע שהסתיים, אך לא נגמר...
לקראת כד בטבת יום ההילולא של בעל התניא הקדוש, יצאנו כל קהילת אור מנחם למסע… מסע רוחני אדיר. מסע עוצמתי מאין כמוהו. מסע היסטורי בעקבותיהם של ענקי הרוח שהקימו ויצרו את חסידות חב"ד, ברוסיה ואוקראינה סחופות הרוח והקפואות.
קשה לתאר במילים את עוצמת החוויות שחווינו במסע זה, לכן העדפנו הפעם לסכור פינו ולתת לחברי המסע לספר את הסיפור…
המסע. כך הגדיר מילולית הרב עמאר את היציאה לדרך בבוקר יום חמישי ממרכז אור מנחם, ובכך נתן משמעות פנימית לתהליכים העתידיים לחול עלינו.
נחתנו באוקראינה הקרה בשעות הצהריים המאוחרות ויצאנו לכיוון מז'יבוז' לציון הבעל שם טוב הקדוש. היציאה מהשדה לקור העז של אוקראינה, לאווירה האפרורית והקודרת, היתה מטלטלת. הנסיעה ברחובות הריקים מאדם, החשוכים, השקטים, הבניינים והדירות המיושנות, נתנו תחושה כאילו הזמן עצר שם מלכת במאה הקודמת.
במהלך הנסיעה הרב עמאר החל להכין אותנו לקראת ההגעה לציון הבעל שם טוב.
ההכנה לקראת, באה לידי ביטוי לאורך כל המסע, בהתוועדויות, בניגונים ובמהלך הנסיעות מציון לציון הרב עמאר התמיד בהכנה יסודית ומעמיקה ובנה בהדרגה את הידע שלנו אודות הצדיקים, תוך מתן הסבר ורקע כללי על התקופה, תולדות חייהם, הקשר בינייהם ובד בבד שזר סיפורים שהוסיפו מימד רגשי עמוק ועוצמתי לתהליך.
המעבר מהרחובות החשוכים של מז'יבוז למתחם הבעל שם טוב לא היה רק פיזי, היתה תחושת התעוררות והתרוממות רוח כאשר האוטובוס חצה את שער הכניסה לציון.
היתה תחושה של מעבר מחושך לאור, מהכפור של אוקראינה לאורו וחומו של הבעש"ט. מעבר שמלווה בשמחה ובשירה. התחושה הזו ליוותה אותנו לאורך כל המסע.
בכניסה לכל ציון שמחה והתעלות ועד לאדמו"ר הזקן שההגעה לציון בכ"ד בטבת,
בערב ההילולא לוותה באווירה חגיגית ומרגשת במיוחד. הנוכחות בציון בעל התניא, התפילה, ההתוועדות, הניגונים, הפיתקאות ופדיון הנפש, העלו אותנו מעלה מעלה למקומות פנימיים ונפשיים שמי שלא חווה אותם, לא ניתן להסבירם בפניו.
זכינו פעמיים! זכינו לצאת למסע רוחני מרומם ומרגש, מסע לנבכי הנשמה, דרך הבעל שם טוב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי אברהם המלאך, לאדמו"ר האמצעי ועד כ"ד טבת לבעל התניא. וזכינו שאת המסע האישי של כל אחד ואחת מאיתנו והכללי ילווה הרב עמאר והרבנית חנה היקרה. ברור שבלעדיהם זה לא היה אותו הדבר. את עוצמת הרגש והחוויות שצברנו לאורך המסע מילים לא יוכלו לתאר. המחשבות, התהיות, העבודה הפנימית של כל אחד ואחת לאורך המסע ובעקבותיו הם תוצאה של ההכוונה וההדרכה של הרב והרבנית לאורך הדרך. חזרנו שונים מכפי שיצאנו. מלאים יותר, בעלי רצון ומוכנות להתקדם בעבודת השם יתברך. די היה לראות ולשמוע את כל ההחלטות הטובות שאנשים קיבלו על עצמם בכדי להבין את ההשלכות של המסע והשפעה של הצדיקים על נשמותינו.
תודה רבה מעומק הלב לרב ולרבנית על הנתינה האמיתית והכנה, על הדאגה לכל חברי הקבוצה, על הליווי על כל משמעויותיו, על התרומה להתפתחות האישית והכללית ולא רק במסע. ובע"ה שתמשיכו להחיות את מורשתו של הרבי ולהיות שלחי מצווה מסורים ונאמנים, מזכי הרבים ותזכו להפיץ את אורכם הטוב והמנחם למרחקים ולהאיר את העולם בקדושה.
תודה לכל החברים לדרך, קבוצה ייחודית ורבגונית ומאופיינת באהבת ישראל ובלב שמח שתרמו כל אחד ואחת בדרכו לחוויה הכללית. ומי ייתן וכול בקשותינו ותפילותינו יתקבלו ברצון ונזכה לגאולה פרטית וכללית במהרה בימנו.
תודה אחרונה וראשונה במעלה לבורא עולם שהביאנו עד לשם ומשם.
המסע הסתיים. הדרך נמשכת, והלוואי שנזכה לאחוז בידית ולבחור בדרך הנכונה בכל רגע.
"אודה השם בכל לבב בסוד ישרים ועדה" בהערכה רבה, באהבה ובהוקרה
רון ומירב מורלי.
הגעתי למסע עם הרבה שאלות, חששות, לבטים, האם המסע הזה נכון לי? האם אני במקום שמסוגל להכיל את כל הקדושה הזו.
לבקר אצל בעל התניא, אצל הבעל שם טוב, אצל אברהם המלאך, זה לא “טיול בקברי צדיקים”. לא עוצרים כמה רגעים, אומרים פרקי תהילים וממשיכים.
זה מסע שלם שנבנה בשלבים, של התחברות לדרגות גבוהות של הוויה, קדושה והתבוננות פנימית.
האוקראינים, הדלות של המקומיים, הכבישים המשובשים, הקור המקפיא הם רק תפאורה שלא מצליחה להסתיר את העיקר. זה מסע של הנשמה.
האמת היא שהחלטתי לתת לעצמי מתנה לחיים, לעצור את השכל שמחפש תשובה בכל דבר ולהתחבר לרגש הפנימי. אז נרשמתי למסע!
עלייה לרגל לציון קדוש היא קודם כל דיאלוג עם המקום, ובמידה רבה שיחה עם עצמך. לפעמים כל הנתונים קיימים אבל עדיין זה לא ממריא.
וזה הזמן להודות לרב מ.עמאר ולרבנית חנה על הארגון והליווי המעצים, כמה מסירות, כמה אנרגיות יש בכם שהצלחתם לגעת בכל אחד במקום הנכון לו ועוררתם את הנשמה של כולנו!
נגעתם כפי שמחט סינית הננעצת בנקודות הנכונות בגוף מעוררת לפעולה את אנרגיית הריפוי של הגוף עצמו, בהתוועדויות, בניגונים בדרכים, בסיפורים, בהכנה רוחנית ובהתרגשות לקראת כל צדיק,
הקבוצה הייתה הטרוגנית בצורה מדהימה, פסיפס של גברים ונשים שעשו את המסע הזה למיוחד, מאוחד, מרגש, מחבר, מעצים, ועוצמתי! החיבור היה מיידי. חברויות נוצרו, דינמיקות מעניינות התפתחו והקבוצה הלכה והתגבשה לאורך המסע. אהבת הזולת אמיתית הורגשה בכל פעולה.
שנזכה בע"ה כולנו להגיע גם לציון של הרבי בקרוב אמן.
ליטל וקנין
החוויה שלנו,
אם פותחים במילה מסע במילון, רואים שזהו טיול למטרת הנאה או לימוד שבסופו חוזר האדם למקום מוצאו.
לחמישה ימים האחרונים שעברנו אין הגדרה, כי מי שלא היה נוכח לא יוכל לקבל ולו במעט מושג מה היה שם.
בניצוחו של הרב, שדיבר לכולם, גם לתלמידי חכמים וגם לאנשים הפשוטים ברמה אחידה.
כל אחד יכול היה להבין את הנקודה הפנימית והעמוקה ממקומו וכך להתקשר, להתחבר ולעבור מסע פנימי בנימי הנפש הרוח והנשמה ולחזור לכאן לא כפי שבא.
תודה על ההזדמנות. תודה לכל מי שהיה שותף.
נתראה ב770.
עמית פרחן
ברצוני להתחיל לסכם את המסע המרגש שהיה לנו.
קודם כל חשוב לציין ולהדגיש וגם להודות לרב עמאר ומשפחתו, שכרגיל שוב פעם ירדו לפרטים הכי קטנים, דאגו לכל פרט ופרט ופשוט וידאו שהכל יעבור חלק ומושלם.
אישית זו פעם ראשונה שלי במסע מסוג זה וזוהי חוויה לכל החייים התהליך היה מרתק והביא אותנו לשיאים רוחניים גבוהים.
תודה על הכל. ואני משוכנע שזה לא המסע האחרון שלי.
עופר אטדגי
המסע הזה בשבילי הוא לא עוד טיול לקברי צדיקים.
המסע נתן לי כלים וכח איך להתגבר על החלק הרע שבתוכנו. איך להוציא ולעורר את הטוב שבתוכנו ובכך לסלול דרך חיים חדשה שתשפיע על כל הסובבים אותנו.
לסיכום המסע הוא סוף שהוא התחלה
תודה על הכל
אורן לסרי
החלטות טובות שנלקחו בעקבות המסע.
בעקבות ההתרגשות העצומה שאחזה בכולנו בכל מהלך המסע, החלטות טובות רבות נלקחו. את חלקן המזערי אנחנו יכולים לפרסם כאן:
החלטה 1: א. ישמור על ילדיו ביום שני בערב כדי שאישתו תוכל ללכת לשיעור השבועי,
ולהגיע בזמן לתפילה גם בשבת מברכים.
החלטה 2: ע. שיעור ביום שני עם הרבנית, ופעם בשבוע ללבוש חצאית.
החלטה 3: י. למסור שיעור חסידות לדוברי צרפתית פעם בשבוע הכנה לי"א ניסן.
החלטה 4: א. לעשות יותר הכנסת אורחים.
החלטה 5: א. שיעור תניא ביום ראשון, ולהתפלל ביום שני וחמישי במניין הראשון.
החלטה 6: ד. לחזק את עונג שבת עם הילדים, שעה תניא בשבוע.
החלטה 7: א. להביא עוד אנשים לשיעור תניא, שירי שבת בשולחן שבת עם המשפחה, ושומר על הילדים ביום שני שאשתו תוכל ללכת לשיעור השבועי.
החלטה 8: ע. ללבוש טלית חב"ד. פרסום בעיתון באשדוד על השיעור תניא השבועי.
החלטה 9: י. להגיע בזמן לתפילה בשחרית.
החלטה 10: א. להגיע יותר בזמן לתפילה, ולהניח תפילין לחברים שלא מביאים בבית ספר.
החלטה 11: ל. קריאת שמע לילדים, ושבת !
החלטה 12: י. כיבוד האישה, התניא היומי.
החלטה 13: ב. להתחזק בשיעור תניא השבועי ביום ראשון להביא עוד אנשים.
החלטה 13: ד. להשתתף בשיעור ביום שני עם הרבנית.
החלטה 14: ד. שיעור תניא בשבוע, תפילה בבוקר באור מנחם.
החלטה 15: מ. לבוא בזמן לתפילה.
החלטה 16: י. ללמוד בע"פ פרק ישב בתניא, ללמוד עם הילדה 12 הפסוקים, ומתנה לאישה.
החלטה 17: ר. להשפיע על 8 יהודים בחודש לקיים מצווה.
החלטה 18: ט. להשתתף בשיעור ביום ראשון, ולהשפיע על שוהם חברו שיבוא גם.
גלריית תמונות מהמסע :
